מה ההבדל בין אבקת חלב נכרי לחלב נכרי?

חלב נכרי

שאלת החלב נכרי כבר איננה שאלה של כשרות המזון בחוץ לארץ. עם התפתחות ענף הייבוא מדף השוקולדים והמקרר של הגלידות מכילים יותר מוצרים המכילים חלב מסוג זה מאשר כאלו שהינם חלב ישראל בלבד.

חדי העין יראו כי לעיתים מצויין כי המוצר כשר ומכיל חלב גוי. כמו כן, לעיתים כתוב כשר ומכיל "אבקת חלב נכרי". ונשאלת השאלה- מה ההבדל בניהם בעצם?

נתחיל בהסבר על המושג מה זה בעצם חלב נכרי. חלב זה הוא חלב שנחלב על ידי גוי בלי פיקוח של יהודי. לכן, יש חשש שמטעמים כלכליים, הגוי יערבב בו חלב של בהמה אחרת טמאה (נאקה, כלבה). יתר על כן, ימכור אותו כחלב פרה כדי שהיהודי יקנה. למעשה היהודי יקנה חלב אותו הוא חושב כחלב כשר אך בפועל הוא קונה חלב מעורבב האסור לשתיה. כמובן שעצם הבעיה איננה בחליבה אלא בפיקוח כך שחלב נחלב על ידי גוי בפיקוח של יהודי בזמן החליבה לא ייחשב חלב גוי אלא לחלב ישראל.

אז מה עושים הנוהגים "היתר" בחלב נכרי?

חלב זה כפי שתיארנו בתחילה אסור לכל הדעות. בשו"ת אגרות משה של הרב משה פיינשטיין, הרב פיינשטיין חידש שבמדינות בהן יש חוק ופיקוח על תכולת החלב הנמכר ועונש במקרי רמאות, החלב לא ייחשב חלב נכרי שכן הגוי כביכול חולב תחת השגחה. כמו כן, מהחשש להיענש סביר מאוד שלא יערבב חלב אחר. במקרה כזה ייחשב החלב כחלב סתם.

חשוב להדגיש כי גם ההיתר הזה חל רק במדינות בהם יש פיקוח מוסדר. כלומר, לא במזרח אירופה או מזרח אסיה כמו הודו, תאילנד ונפאל. כמו כן, יש ארצות בהן חלב מחיה טמאה זמין מאוד. כלומר, ייתכן ועדיין יהיו מקרים של ערבוב חלב טמא בחלב פרה. בדובאי לדוגמא נפוץ חלב נאקה.

למרות כל האמור, יש הרואים בחידוש של הרב פיינשטיין לגבי הפיקוח מעין "היתר" רק לצורך גדול כמו לאלו המתגוררים בחוץ לארץ ואין ביכולתם להשיג מגוון רחב של מוצרים מחלב ישראל. לדעת גישה זו בארץ ישראל בה יש שפע של מוצרי חלב ישראל דווקא ראוי להחמיר.

ומה לגבי אבקת חלב נכרי?

הדיון לגבי אבקה מתבסס על השאלה האם הטעם לאיסור חלב נכרי הוא חשש. הדילמה היא שהגוי יערבב חלב טמא בחלב פרה והחלב ייאסר, או שמא מדובר בגזירה ואז גם אם אין חשש עדיין הגזירה קיימת.

לגבי עניין החשש- ייצור אבקת חלב מחלב פרה הוא הזול ביותר. לכן, ידוע שאבקת חלב מופקת מחלב פרה ואין חשש שהגוי יערבב חלב בהמה טמאה.

לעניין הגזירה- בזמן חז"ל לא הייתה אבקת חלב. לכן, ניתן לומר שגזירת חכמינו זכרונם לברכה הייתה רק על חלב ולא על אבקת חלב. שתי הטעמים הללו הביאו את הציבור הרחב להקל בהלכות של אבקת חלב נכרי יותר מבחלב נכרי.

תוכן עניינים

כתבות נוספות